החלטה בתיק ע"א 6006/04

א.        המבקש ערער לבית משפט זה ביום 24.6.04 על פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט סוקול) בפש"ר 422/02 ביום 27.5.04, בגדרו נדחתה בקשת המבקש להכריז עליו כפושט רגל. ביום 23.11.05, בתום שנה וחמישה חודשים מהגשת הערעור, הגיש המבקש בקשה  לעיכוב ביצוע פסק הדין. זוהי הבקשה דנן.

ב.        לטענת המבקש, סיכויי הערעור להתקבל גבוהים שכן בא כוח המשיב נמנע מהמלצה בעניין הכרזתו כפושט רגל בבית המשפט המחוזי. כן טען המבקש, ללא פירוט, כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, לפיהן לא נהג בתום לב- שגויות.

           עוד נטען כי ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, שכן נושיו ימשיכו לפעול בתיקי ההוצאה לפועל כנגדו, בין השאר, על-ידי עיקול משכורתו (במאמר מוסגר יצוין, כי לא ברור כיצד מתיישבת טענת המבקש כי הוא משתכר 4,000 ש"ח לחודש עם קביעת בית המשפט המחוזי לפיה משתכר המבקש 9,000 ש"ח). בהקשר זה נטען כי על המבקש לעמוד במזונות ילדיו בסך של 500$ לחודש, ב-800 ש"ח כהשתתפות בשכר דירה, ועוד.

           בתגובה טען המשיב כי הבקשה לוקה בשיהוי. נטען עוד כי סיכויי ערעור המבקש קלושים, שכן הוא משיג על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. נטען גם כי קבלת הבקשה תגרום  להפסד נוסף לנושים. מנגד, אם יידחה הערעור, תערוך לשכת ההוצאה לפועל למבקש חקירת יכולת לפיה ייקבעו התשלומים החודשיים שבהם יהא עליו לשאת.

ג.        (1)    לאחר עיון, אין בידי להיעתר לבקשה. למען הסדר הטוב אעיר, כי לכאורה המדובר אינו בבקשה לעיכוב ביצוע במובן הדיוני, שכן משנדחתה בקשתו של המבקש בבית המשפט המחוזי, אין "ביצוע" לעכבו, ובעצם הכוונה היא לעיכובם של הליכי הוצאה לפועל. לכאורה עסקינן איפוא בסעד זמני (ראו ע"א 1208/04 איפרגן נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם) (השופט ג'ובראן)).

(2)      הבקשה לוקה בשיהוי רב, שכן הוגשה אך כשנה וחמישה חודשים, כאמור, לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השתהותו הרבה של המבקש בהגשת הבקשה אומרת דרשני ולכאורה די בה להביא לידי דחייתה (ראו החלטתו של השופט גרוניס ברע"א 7634/05 שלמר השקעות בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (טרם פורסמה)).

(3)      מבלי לקבוע מסמרות, המשוכות שמבקש הערעור לעבור גבוהות, שכן המבקש משיג על קביעות עובדתיות שונות של בית המשפט המחוזי, המוליכות אל המסקנה כי המבקש לא נהג בתום לב ביחס לנושיו (ראו החלטת השופטת פרוקצ'יה בע"א 30/03 נבה נגיב נ' עו"ד גדעון פישר (טרם פורסמה)). בפסק הדין נקבעו ממצאים שבעובדה על סמך ניתוח חומר ראיות, והסיכוי לשנות בכגון אלה בערעור מוטל ככלל בספק. הלכה ידועה היא כי אין ערכאה של ערעור נוטה להתערב בממצאיה העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה ששמעה את הראיות והתרשמה מהעדים באופן בלתי אמצעי (ראו ע"א 7451/96 אביבה אברהם נ' בנק מסד בע"מ פ"ד נג(2), 337, 344 (השופט אריאל)).

(4)      הנטל להצדקת הסעד המבוקש רובץ לפתחו של המבקש. נטל זה אינו קל, שכן משמעותו היא כי נושי המבקש לא ייהנו מפירות פסק הדין לזכותם (ראו החלטת השופטת פרוקצ'יה בע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי הראשון נ' פאן אל-א סחר, פ"ד נז(6) 597). המבקש לא הרים נטל זה.

(5)      כאמור, בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים שכן המשיב, כך לטענת המבקש, לא התנגד נחרצות להכרזתו של המבקש כפושט רגל, אולם מעיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי עולה כי המשיב חזר בו מעמדה זו, ובתגובתו בבית משפט זה שב והתנגד לבקשה.

(6)      בנסיבות אין לראות את המשכם של הליכי ההוצאה לפועל כנזק בלתי הפיך, בהתחשב בגובה התשלומים אל מול החובות  (ראו גם דברי השופט ג'ובראן בע"א 1208/04 מאיר איפרגן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם)). מכל מקום, באשר לגובה התשלומים, מקום ההידרשות אליו הוא בחקירת יכולת.

(7)      נוכח כל האמור, אין בידי להיעתר לבקשה.

          ניתנה היום, י' בכסלו תשס"ו (11.12.2005).

                                                                                         ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: